ירושה

ירושה על פי דין:
חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרים של היעדר צוואה. היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, עזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
מהי ירושה?
ירושה היא על פי חוק הירושה העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה היא "ירושה על פי צוואה", היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה. במקרה שאין צוואה, הירושה היא "ירושה על פי דין", והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי מפתח קבוע בחוק, או המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי, אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק.

כדי לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש, ואם לא היה בישראל - לפי מקום הימצא נכס מנכסי העזבון או לאחד מבתי הדין הרבניים.

כספי קופות גמל וביטוחי מנהלים:
אלה אינם נחשבים לחלק מעיזבונו של הנפטר, ויורש אותם אוטומטית המוטב המופיע ברישומים. לכל מקרה אחר, יש לציין במפורש בגוף הצוואה. בסעיף 147 לחוק הירושה יש סייג הקובע שהכספים יהיו חלק מהעזבון אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון. בית המשפט קבע כי הכספים יהיו חלק מהעזבון גם אם נשלחה הודאה על הצוואה לחברה המבטחת בטרם מותו של המצווה.

מי יכול לרשת?
שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשרי הדם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר – בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה. גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של נפטר, אם מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.
אם אין לנפטר יורשים, בדרגות הקרבה הנזכרות בחוק - עיזבונו עובר לידי המדינה, שאותה מייצג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
סדר היורשים:
החוק מגדיר שלושה מעגלי ירושה:
1.   מעגל ראשון: ילדיו, נכדיו וניניו של המוריש.
זכות הראשונים בירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר. בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח, אם הייתה לו כזו. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.
ידועים בציבור: על פי סעיף 55 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף.
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח. החלוקה בין בן הזוג לאחיו ואחיותיו של המנוח היא 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים.
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.
2.   מעגל שני: הוריו, אחיו, אחיותיו ואחייניו של המוריש.
הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר. אם מי מילדי המנוח נפטר לפניו, חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי המנוח נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו על פי צו ירושה או קיום צוואה.
3.   מעגל שלישי: סבו, סבתו, דודיו ובני דודיו של המוריש.
ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.
הירושה מחולקת רק בתחומי מעגל אחד, כאשר למעגל הראשון עדיפות על יתר המעגלים ולמעגל השני עדיפות על המעגל השלישי. כלומר - באם נמצאו יורשים בני המעגל הראשון, תחולק הירושה כולה ביניהם בלבד; במידה ולא נמצאו צאצאים, תחולק הירושה בין בני המעגל הבא בסדר העדיפות. במידה ולא נמצאו יורשים כלל, יועבר העיזבון לאוצר המדינה. חשוב לציין שכל עוד לא חולק העיזבון, רשאי יורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, על ידי מסירת הודעה בכתב לרשם הירושות.

* ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העזבון למדינה.

מהו צו ירושה?
צו ירושה הוא צו משפטי, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה.
על מנת לקבל את הירושה המגיעה על פי חוק הירושה, יש לפנות לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הרבניים ולהגיש "בקשה לצו ירושה". צו ירושה הינו פסק דין לכל דבר ובמידה ונפלה בו טעות, ניתן לתקנו במועד מאוחר יותר.
צו ירושה אינו מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר.
אדם הרואה עצמו נפגע מהבקשה לצו ירושה, רשאי להגיש לרשם הירושות התנגדות למתן הצו. במידה והבקשה לצו הירושה, נמצאת תקינה הרשם לענייני ירושה (או בית הדין הרבני) נותן לה תוקף. משניתן צו ירושה, היורשים יכולים לקבל לרשותם את העזבון.

לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים (יש להגיש מקור אחד ושלושה העתקים):
1.
שני שוברי תשלום ששולמו בבנק הדואר או באמצעות האינטרנט – על פי תעריפי האגרות הקבועים בתקנות. בן זוג, הורה, או ילד של מי שנפטר עקב פעולות מלחמה או איבה, או נפטר בשירות צבאי, פטורים מתשלום האגרה.
2. טופס בקשה לצו ירושה חתום בידי המבקש, שיש לו עניין בעיזבון כיורש, כמנהל עיזבון, כנושה של אחד מהיורשים, הוא מצהיר והצהרתו מאומתת על ידי עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית.
3. תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור.
4. הודעות לכל היורשים על הגשת הבקשה, באישור ובחתימה של כל היורשים, או בצירוף אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום.
5. לבקשה שמגיש עורך דין בשם המבקשים יש לצרף גם ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור.
 
צו ירושה בבית הדין הרבני:
צו ירושה ניתן לקבל גם בבית הדין הרבני. הכללים בבית הדין הרבני שונים מהכללים בבית המשפט למשפחה. משפחות רבות פונות לבית הדין הרבני בכדי להוציא צו ירושה משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא המהירות. בית הדין הרבני קובע דיון תוך זמן קצר יחסית. הסיבה השניה היא סיבה דתית. משפחות רבות השומרות מצוות מעדיפות שעניינן יתברר בדין תורה ולא על פי חוק הירושה.
כאן חשוב לדעת: על פי דין תורה אישה אינה יורשת את בעלה, ובנות אינן יורשות את אביהן אם יש להן אחים. כלומר: במשפחה בה יש בנים ובנות, מדין תורה רק הבנים יורשים. אם יש רק בנות- הבנות יורשות. בית הדין הרבני מתגבר על מכשול זה ע"י הליך של הקנאה. בהליך זה הבנים מקנים את חלקם לאחיותיהם ולאמם. הליך זה יוכל להתבצע רק בהסכמת כל הצדדים.
אם מי מהיורשים אינו מסכים לסמכותו של בית הדין הרבני או להליך של ההקנאה, אזי אין לבית הדין הרבני סמכות כלל, והסמכות תעבור לבית המשפט למשפחה או לרשם לענייני ירושה.
 
במשרדינו ניתן להיעזר בעורך דין המתמחה בענייני ירושה, שיוכל לתת ליורשים תמונה מלאה אודות זכויותיהם (וחובותיהם)  מן הירושה. עורך הדין יטפל בכל הקשור להוצאת צו ירושה וייעץ בהיבטים הקשורים לירושה, לרבות תכנון מס הקשור לירושה.
 
האמור לעיל אינו מהווה המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.