החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה


החל מחודש יולי 2014 נכנס לתוקפו חוק חדש, המשנה באופן גורף את אופן ההתנהלות של צדדים מסוכסכים בדיני משפחה.

מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.

אם עד כניסת החוק לתוקפו היה רוצה אדם באופן טבעי להגיש תביעה כלשהי בענייני משפחה, הרי שמעתה לא ניתן להגיש תביעה, אלא בקשה ליישוב סכסוך. את הבקשה ניתן להגיש בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי, כל דת לפני עניינה. בית דין רבני או בית דין שרעי וכו'.

מהם הנושאים המחייבים בקשה לישוב סכסוך על פי החוק?

ענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תביעות כספיות או רכושיות הנובעות מהקשר בין בני הזוג, כן מדובר במזנות או מדור של בן זוג ילד או ילדה,  ענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, וכן עניינים הנוגעים לילדים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות למעט תובענות לפי חוק אמנת האג, הדנות בהחזרת ילדים חטופים.

תובענות בענייני ירושה גם הן דורשות בקשה ליישוב סכסוך.

אופן הגשת הבקשה:

הבקשה לישוב סכסוך אמורה להיות לקונית. מילוי של טופס בלבד ללא פירוט של שורש המחלוקות בין הצדדים, זאת במטרה שלא ללבות את האש בין המתדיינים. לאחר הגשת הבקשה יקראו הצדדים ליחידת הסיוע של בתי המשפט (או בתי הדין) שם יפגשו עובדת סוציאלית ועורך דין שתפקידם להסביר להם על הליך הגירושין הצפוי, וכן לנסות להביא את הצדדים להסכמות בסיסיות מבלי להזדקק להגשת תביעות, או לראות אם יש סיכוי שהצדדים יפתרו את המחלוקות ביניהם בדרך של גישור.

ההליך:

לאחר הגשת הבקשה יזמנו הצדדים ליחדת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע היכרות ותיאום (או בקיצור פגישת מהו"ת). לפגישות אלה יש חובה להופיע ודינן כדין הזמנה לדיון בבית המשפט. יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.

אופי המפגשים:

הצדדים יתיצבו בעצמם לפגישות המהו"ת. יחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל צד, אם יווצר בכך צורך.

הפגישות יתקיימו תוך 45 יום מיום הגשת הבקשה.

יחידת הסיוע רשאית להאריך פעם אחת את התקופה ב15 יום נוספים תוך כדי שהיא מודיעה לבית המשפט ולצדדים.

מנגד , רשאית יחידת הסיוע לבקש מבית המשפט בקשה לקיצור הליכים אם ראתה שאין בכך צורך ואין דרך להידברות בין הצדדים היריבים.

עורך דין ביחידת הסיוע ומטעמה בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום דיני המשפחה וניסיון ביישוב סכסוכים בהסכמה ישתתף בפגישות לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידות הסיוע.

מה כוללות פגישות המהות?

בפגישת המהו"ת ניתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין וכל עניין אחר בסכסוך משפחתי, על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפחתיות רגשיות חברתיות וכלכליות.

כן ינתן מידע  על הדרכים שיש בהן בכדי לסייע ליישב את הסכסוך לרבות גישור, טיפול משפחתו או טיפול זוגי, ועל אפשרויות הסיוע בקהילה.

ביחידת הסיוע תהיה הכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד איתם את רצונותיהם, מתוך ראיית טובתם וטובת הילדים, בכדי לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישום הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום. יחידת הסיוע תציע לצדדים להגיע להבנות, וכן תציע להם לפנות להליך גישורי תוך הפנייה למגשרים המומלצים או למגשרים פרטיים על פי רצון הצדדים.  

הסדרים זמניים

ביחידת הסיוע יוצע לצדדים להגיע להסדרים זמניים בכל הכרוך בילדים לעניין מזונות והסדרי הקשר בין ההורים לילדיהם.

ומה אחרי?

לאחר 45 יום או בתום פגישת המהו"ת האחרונה, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים על גישור אם ראתה שיש לכך נכונות מצד הצדדים.

בתום עשרה ימים מפגישת המהו"ת האחרונה יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בגישור או בדרך חלופית אחרת.

היה ואין הסכמה על גישור, יש לצד שהגיש את הבקשה חמישה עשר ימים נוספים להגיש תביעה בערכאה שיבחר.

סעדים זמניים דחופים

כפי שהובהר, בתוך תקופת פגישות המהות לא ניתן להגיש תביעות. אולם מה קורה אם נוצר צורך דחוף בסעדים מבית המשפט בעניינים שנוצרו תוך כדי התקופה? זאת כגון מזונות, שמירה על המצב הקיים, כגון העברת הילדים ממוסדות חינוך, צווי עיכוב יציאה מהארץ או מזונות זמניים.

על אף שלא ניתן להגיש תביעות כאמור, כל צד  רשאי להגיש בכל עת לערכאה המוסמכת בקשה לסעד דחוף ולסעד זמני להשארת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מהארץ.

 יודגש כי הסעד הזמני אינו בא במקום התביעה העיקרית ולכן עליה להיערך בצורה קצרה ותמציתית. כאמור הערכאה השיפוטית תדון בסעד הזמני בלבד. את הסעד הזמני ניתן להגיש לכל ערכאה שהצד יבחר בלי קשר לערכאה אליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך.

יחד עם זאת, ערכאה שיפוטית לא תיתן צו לסעד זמני בעניין שבו ניתן קודם לכן סעד כאמור על ידי ערכאה שיפוטית אחרת ולא תדון בשאלת הסמכות לדון בתובענה;

הצו לסעד יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי-דין..

יש לזכור כי  הדיון בסעד הזמני לא קובע היכן תהיה הסמכות לדון בתביעה העיקרית, ואינה מקנה סמכות לערכאה שנתנה את הצד הזמני.

ומכאן לפן הפרקטי:

אדם הרוצה להגיש תביעה בענייני משמורת או מזונות לבית הדין הרבני: מה עליו לעשות?  האם לגשת לבד לבית הדין ולמלא טפסים ולחכות לראות לאן וכיצד יתגלגלו העניינים? האם ילד לעורך דין או טוען רבני בכדי לגבש אסטרטגיה על ניהול התיק?

אכן, מטרת החוק הראשונית היתה לדחות את הגשת התביעות שכידוע יכולות להיות זדוניות ומכפישות, ולנסות להגיע בדרכי שלום באמצעות אנשי יחידת הסיוע להסכמות.

היום, כחצי שנה לאחר תחולת החוק, עיננו הרואות כי ברוב המקרים החוק לא השיג את מטרתו אלא גרם לתופעה הפוכה. אם אדם היה רוצה להתגרש, הסמכות הייתה מוקנית למקום הגשת התביעה. כיום אדם הנמצא בשלבי גישוש ראשוניים ירוץ להגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון, בכדי שיוכל להקדים את הצד השני בקביעת הערכאה המוסמכת. יוצא שמרוץ הסמכויות אינו בטל, אלא ההפך, מוקדם כבר לבקשה הראשונה ליישוב סכסוך.

זאת ועוד: במקרים רבים,  במקום לנצל את ההליך ליצירת אוירה נוחה בכדי  לסיים את ההליך בדרכי שלום ונועם, נעשה שימוש לרעה בהליך, לצורך קבלת אינפורמציה בדבר כוונותיו של הצד השני עוד בטרם הגשת התביעות, דבר שאינו תואם את כוונת החוק ותכליתו.

ליווי של עורך דין

ביחידת הסיוע נמצאים עורכי דין שמונו ע"י משרד המשפטים לתת אינפורמציה למדדים על ההליך. עורך דין זה אמור להיות אובייקטיבי, והוא אינו נכנס לצרכים וללבטים של הבאים בפתחים של יחידת הסיוע.

בהליך גירושין אין מקרה אחד דומה למשנהו. בכל תיק ישנם נסיבות אחרות שבגינם יש להתאים אסטרטגיה לניהול התיק. לכן חשוב מאוד שעורך דין שמכיר את כל הסיפור לפרטיו ייתן יעוץ עוד בטרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

גם אם הצדדים ילכו להליך של גישור בתום פגישות המהו"ת, אין עדיין ערובה לכך שהגישור יסתיים בהסכם. במקרה כזה, ההליך חוזר לבית המשפט עם כל הכרוך בכך, ומכאן חשיבות הכירות עורך הדין את התהליך.

במאמר מוסגר אציין כי עורך דין שניסח הסכם בין הצדדים או שימש כמגשר לא יוכל לייצג אחר כך  את מי מהצדדים בהליך השיפוטי. 

הניסיון מוכיח שליווי של עורך דין חיצוני ליחידת הסיוע המייצג את האינטרסים האישיים של כל צד לא רק רצוי אלא הכרחי. המלצתי היא שלא לוותר על יעוץ וליווי של עורך דין גם לאורך ההליך של המהות, על אף שההליך הוא הליך גישורי- טיפולי ולא משפטי טהור.