 עובד זכאי לשכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום. הזכות לשכר מינימום אינה ניתנת לוויתור, או להתניה.
שכר עבודה לעניין חישוב שכר המינימום הנו השכר הרגיל ללא תוספות, ובו נכללים: שכר יסוד או משולב, תוספות יוקר, תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו.
בשכר העבודה לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות, לרבות החזר הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד.
גובה שכר שכר המינימום מפורסם ברשומות אחת לשנה ב 1 באפריל. (ניתן לראות טבלאות מעודכנות והסטוריות באתר חילן)
מי זכאי לשכר מינימום מלא:
שכר מינימום בשיעור האמור מתייחס לעובד שמלאו לו 18 שנים המועסק במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה ( מקסימום של 186 שעות בחודש)
שכר מינימום לעובד במשרה חלקית:
לעובד המועסק במשרה חלקית יחושב שכר המינימום, מתוך השיעור האמור יחסית לחלקיות משרתו.
שכר מינימום לעובד שנעדר מעבודתו:
לעובד הנעדר באופן חלקי מעבודתו יחושב שכר המינימום, מתוך השיעור האמור יחסית למשך היעדרותו, למעט אם ההיעדרות היא במסגרת הסדר הקובע תחליף שכר (כגון דמי מחלה, דמי חופשה, פיצוי בגין הודעה מוקדמת וכד'), שאזי יחול עליו אותו הסדר.
שכר מינימום מותאם לעובד בעל מוגבלות:
שכר מינימום מותאם לעובד בעל מוגבלות יוענק לעובד בעל מוגבלות שמעבידו קיבל אישור לתשלום שכר מינימום מופחת - לפי השיעור הקבוע באישור שניתן למעביד על ידי המנהל הכללי של משרד העבודה בהתאם לתקנות שכר מינימום.
עונשים לאי תשלום שכר מינימום:
בהתאם להוראת סעיף 14 לחוק, דינה של עבירה זו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין") :202,000 שקלים חדשים.
לפי הוראות תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - שכר מינימום), התשס"ג-2003, עבירה על סעיפים 6ב, 14, 14א ו-15ג(ב) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן - החוק), היא עבירה מינהלית.
לפיכך מהווה אי תשלום שכר המינימום עבירה מנהלית שעונשה קנס בסך 5,000 ש"ח, לכל חודש, לכל עובד, או קנס בשיעור 200 ש"ח לכל יום עבור עובד שמועסק על בסיס שאינו חודשי, ועבור עובד בבסיס חודשי שהועסק פחות מ- 12 ימים.
לנקנס בקנס מינהלי קמה זכות להגיש לתובע המוסמך בקשה להישפט או בקשה לביטול הודעת הקנס בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו.
מי שהגיש בקשה לביטול הודעת הקנס, אינו רשאי להודיע על רצונו להישפט לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו; דחה התובע המוסמך את הבקשה לביטול הודעה, רשאי מגיש הבקשה להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה אף אם שילם את הקנס לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו הדוחה את הבקשה.
* עבירה לפי סעיף 14 לחוק שכר מינימום הינה עבירה מסוג עוון אשר בהתאם לסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, מתיישנת כעבור 5 שנים מיום ביצוע העבירה או מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב אישום, לפי המאוחר.
לגבי עובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם - אם נמסרה למעסיק בפועל הודעה בכתב, על כך שקבלן כוח האדם נדרש בכתב לשלם את שכר המינימום ולא עשה כן, והמעסיק בפועל לא שילם גם הוא את השכר בתוך 21 יום, צפוי גם המעסיק בפועל לעונש מאסר או לקנס, בגובה מחצית מעונשו של המעביד. (במקום הודעה בכתב מאת העובד יכולה לבוא הודעה בכתב ממפקח עבודה על אי תשלום שכר המינימום, או תביעה של העובד כנגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל).
במקרה שהמעביד הוא תאגיד, יאשם בעבירה גם מנהל פעיל, שותף שאינו מוגבל ופקיד אחראי על הנושא, אלא אם לא ידע על העבירה ונקט כל האמצעים הסבירים לשמירת החוק.
תוצאות נוספות לאי תשלום שכר המינימום:
אי תשלום שכר מינימום לעובד המועסק בפרויקט עבור רשות ציבורית, מהווה הפרה של ההסכם עם הרשות הציבורית.
כמו כן מי שהורשע בעבירה על חוק שכר מינימום, לא יוכל להתקשר עם גוף ציבורי בתוך שנה מיום ההרשעה, או אם הורשע ביותר מעבירה אחת - בשלוש השנים שמיום ההרשעה המאוחרת ביותר. על פי החוק, נאסר על המעביד לפגוע בעובד, או לפטרו בשל הגשת תלונה או הגשת תביעה בגין אי תשלום שכר מינימום.
אפשרות תביעה אזרחית:
עובד רשאי לתבוע בבית הדין לעבודה את שכר המינימום המגיע לו ממעבידו. בתביעה זו יכול העובד לזכות בפיצויי הלנת שכר מוגדלים.
עובד קבלן כוח אדם:
לעובדו של קבלן כוח אדם זכות תביעה גם כנגד המעסיק בפועל, ובלבד שמסר למעסיק בפועל הודעה לפיה דרש בכתב מקבלן כוח האדם את תשלום שכר מינימום והשכר לא שולם, וגם המעסיק בפועל לא שילם את שכר המינימום בתוך 21 יום ממועד מסירת ההודעה. (במקום הודעה בכתב מאת העובד יכולה לבוא הודעה בכתב ממפקח עבודה על אי תשלום שכר המינימום, או תביעה של העובד כנגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל.
חזקה עובדתית:
באישום פלילי ובתביעה אזרחית קיימת חזקה עובדתית לטובת העובד, לפיה המעביד לא שילם שכר מינימום, אלא אם הוכיח אחרת בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן .
אם המעביד:
יחשב המעביד כאילו לא שילם שכר מינימום. חובת הצגת מודעה:
סעיף 6ב לחוק קובע כי על המעביד חלה חובה להציג במקום בולט לעין שבשליטתו, מודעה בדבר זכויות העובד לפי חוק כפי שנקבע בתקנות. העובר על הוראה זו בחוק, צפוי לקנס מינהלי בסך 300 ₪. כמו כן קיימת אפשרות להגשת כתב אישום, בגין עבירה זו אשר דינה קנס מרבי בסך 12,900 ₪ וקנס נוסף בסך 1,300 ₪ לכל שבוע בו נמשכת העבירה.
* עבירה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום הינה עבירה מסוג חטא אשר בהתאם לסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, מתיישנת כעבור שנה אחת מיום ביצוע העבירה. האמור לעיל אינו מהווה המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. |
דיני עבודה >