 המחוקק הישראלי חוקק מספר חוקים להגנה על צרכיהן המיוחדים של נשים הרות או לאחר לידה. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת) אמון על אכיפת החוקים הנוגעים לעבודת הנשים במישור הפלילי והמינהלי, ועל מתן היתרים. את החוקים הרלוונטים ניתן לראות באתר משרד התמ"ת בכתובת הבאה.
בעמוד זה מופיעים עיקרי החוק הנוגעים לזכויות העובדות לפני ואחרי לידה.
זכויות טרם הלידה:
חובת מתן הודעה על הריון: חובה לעדכן את המעביד על ההריון עד החודש החמישי להריון. ישנה חשיבות לכך שההודעה תיעשה בכתב כדי שהמעביד לא יוכל לטעון כי הפיטורים, חלילה, נעשו לפני שידע על ההריון. כמו כן חשוב לשמור אסמכתאות המעידות כי הינך עובדת מוערכת וזאת כדי למנוע אפשרות של העלאת טענות כאילו מדובר בעובדת לא טובה וכדומה.
שעות טיפת חלב: עובדת זכאית להעדר ממקום עבודתה 40 שעות בסה"כ לצורך בדיקות בטיפת חלב או אצל רופא נשים על חשבון המעביד (לא על חשבון ימי המחלה שלה) ובלבד שהעובדת מועסקת מעל 4 שעות עבודה ביום, שבוע עבוד מלא כנהוג במקום עבודתה. אם העובדת מועסקת שבוע עבודה מלא, אך פחות מ-4 שעות ביום - היא תהיה זכאית ל-20 שעות טיפת חלב על חשבון המעביד חשוב להבין שמדובר על "שבוע עבודה מלא כנהוג במקום העבודה", כך שאם העובדת מועסקת 5 ימים ומקום העבודה שלה פעיל 6 ימים - העובדת לא תהיה זכאית לשעות טיפת חלב. איסור פיטורים בהריון:
סעיף 9 לחוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954(להלן:"חוק עבודת נשים") קובע כי "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות". היינו, אם העובדת מועסקת מעל 6 חודשי עבודה אזי המעביד מחוייב לקבל היתר ממשרד התמ"ת לפיטורים, אחרת הפיטורים נוגדים את החוק. אין בהוראות סעיף 9 לחוק עבודת נשים היתר למעסיק לפטר אשה בהריון שעבדה אצלו פחות מ-6 חודשים, וזאת לאור סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,תשמ"ח–1988(להלן:"חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה"), האוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה בין היתר מחמת היותן בהריון.
לסיכום, מעביד רשאי לפטר עובדת הרה העובדת פחות מ-6 חודשים אם סיבת הפיטורים אינה קשורה להריון או להפלייה המנוייה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אך אינו רשאי לפטר עובדת הרה העובדת אצלו יותר מ-6 חודשים מכל סיבה שהיא, ללא אישור משרד התמ"ת.
איסור פגיעה בהיקף המשרה: חשוב שהעובדת ההרה תעמוד על זכותה ששעות עבודתה לא יפגעו שכן פגיעה בהיקף שעות העבודה מביאה גם לפגיעה בשכר ומכאן שפגיעה כזו תוביל בהכרח גם לפגיעה עתידית בדמי הלידה ובדמי האבטלה
שמירת הריון: עובדת אשר הפסיקה את עבודתה עקב מצב בריאותי שלה או של העובד ובלבד שנקבעו לה לכל הפחות 30 ימי שמירת הריון רצופים על ידי הרופא. במהלך שמירת ההריון זכאים לקצבה מביטוח לאומי, קצבה שאין לה קשר לימי המחלה או דמי הלידה של העובדת.שיעור הגמלה לשמירת הריון נעשת עפ"י ממוצע של 3 חודשים שקדמו ליום בו העובדת יצאה לשמירת ההריון. זכויות לאחר הלידה: "לידה" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כלידת ולד חי או לידה אחרי עשרים וששה שבועות של הריון. חופשת הלידה היא ארבע עשר שבועות (עד ליום 8/5/07 אורכה של חופשת לידה היה 12 שבועות אך לאחרונה הוארכה חופשת הלידה כך שהיא עומדת כיום על 14 שבועות ליולדת ולד אחד ו-17 שבועות ליולדת תאומים). מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים, ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות שלאחר הלידה. שעת הנקה: חוק עבודת נשים מזכה עובדת במשרה מלאה (בת 43 שעות שבועיות או משרה מלאה כנהוג במקום עבודתה) לשעת הנקה אחת ביום. המעביד הוא זה שקובע את מועד "שעת ההנקה". חשוב להדגיש, כי הזכאות קמה מתום חופשת הלידה ועד תום ארבעה חודשים מסיום חופשת הלידה. שעה זו איננה מנוכה משכר העבודה של העובדת. חל"ת לאחר חופשת לידה: בתיקון 44 לחוק עבודת נשים נקבע כי החל מיום 27/3/08 עובדת שהועסקה יותר מ-12 חודשים (עד כה נדרשה העובדת להשלים 24 חודשים ולא רק 12) - תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה שלה כחופשה ללא תשלום וזאת מכח החוק וללא צורך בהסכמת המעביד. הארכה תהיה למשך 1/4 ממספר חודשי עבודתה של העובדת אך לא יותר משנה. אם העובדת הועסקה פחות מ-12 חודשים הרי שהארכת חופשת לידה כ"חופשה ללא תשלום" תהיה רק בהסכמת המעביד. הנ"ל תקף כלפי עובד ועובדת. התפטרות בדין מפוטרת בטענה של "לצורך טיפול בילד": חובה כי ההתפטרות תיעשה תוך 9 חודשים ממועד הלידה, כאשר בתוך תקופה זו יש לקחת בחשבון גם את ההודעה המוקדמת להתפטרות שחובה על העובדת לתת. חובה לציין במכתב ההתפטרות כי הסיבה להתפטרות היא "לצורך טיפול בילד". התפטרות כאמור יכולה לזכות את האם המתפטרת ב"דמי אבטלה" במידה והאם צברה את תקופת האכשרה הנדרשת עפ"י תקנות הביטוח הלאומי, אך המתפטרת תידרש להמתין תקופה של 90 יום טרם קבלת דמי האבטלה. בכל מקרה ממולץ להקדים ולהתייצב בלשכת התעסוקה. זכויות בן הזוג לאחר הלידה: בן הזוג זכאי לזקוף על חשבון ימי מחלה הצבורים שלו את תקופת העדרותו מהעבודה בעקבות הלידה, וזאת החל מרגע הופעת הצירים ועד 24 שעות מתום הלידה. מאחר ויום המחלה ראשון לא מזכה את העובד בשכר, יוצא כי בן הזוג לא מקבל שכר, אם ההעדורתו מהעבודה היא למשך יום אחד בלבד.
בני זוג רשאים לחלק את חופשת הלידה ביניהם, כאשר בן הזוג יכול לקחת על חשבון האם את חופשת הלידה וזאת לאחר שהאם שהתה בחופשת לידה, לכל הפחות ששיה שבועות, קרי חופשת בן הזוג לא תעלה על שישה שבועות. תנאי נוסף הוא שהאם הועסקה במקום עבודתה לפחות 6 חודשים טרם התפטרותו של בן הזוג או שהאם עובדת כעצמאית לפחות 12 חודשים והיא לא הפסיקה את עבודתה.
איסור פיטורי עובדת לאחר חזרה מחופשת לידה: עד ליום 15/2/07 אסור היה לפטר עובדת במשך 45 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה, כאשר ביום 15/2/08 הוגדל מספר הימים ל- 60 יום. נקבע כי אם עדיין לא תמה תקופת ה"חסינות" של 45 יום הנ"ל והחוק כבר נכנס לתוקף אזי אסור יהיה לפטר עובדת אלא לאחר 60 יום ממועד חזרתה מחופשת לידה. כמו כן, המעביד מחוייב לתת לעובדת הודעה מוקדמת לפיטורים של חודש ימים. יודגש, כי בפסק דין שניתן לאחרונה (3/08) על ידי בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ נקבע כי פיטורים מיד לאחר חופשת הלידה מבלי שניתנה לעובדת הזדמנות אמיתית לשוב לעבודה סדירה מהווה הפרה בוטה של חוק עבודת נשים וחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה. בית הדין חייב את המעביד בפיצוי בסך 25,000 ש"ח רק בגין ראש נזק זה. איסור להעביד עובדת לאחר לידה במשמרת לילה או במנוחה שבועית - סעיף 10 לחוק עבודת נשים קובע, כי עובדת בחודש החמישי להריונה ואילך לא תועסק במנוחה השבועית, אלא אם הסכימה לכך בכתב ומסרה למעביד אישור רפואי. כמו כן עובדת, בחודש החמישי להריונה רשאית לסרב לעבוד בעבודת לילה.
על פי התיקון לחוק הוסף סעיף לפיו עובדת שילדה לאחר 3/2/08 לא תועסק בעבודת לילה או במנוחה השבועית במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה לכך בכתב. הוראה זו לא תחול על סוגי מקומות עבודה ותפקידים שהשר החריג. האמור לעיל אינו מהווה המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד. |
דיני עבודה >