עו"ד אסנת שרון
טוענת רבנית
 | עו"ד אסנת שרון היא טוענת רבנית משנת 1996, מחלוצות הטוענות הרבניות בארץ.
אסנת שרון בוגרת המכללה בבית וגן בירושלים, למדה גישור באונ' בר-אילן, בוגרת המכון לטוענות רבניות בירושלים, ומשפטים במחלקה החרדית של קריית אונו.
מזה שנים ארוכות עו"ד שרון פועלת בבית הדין הרבני בעיקר בתיקים קשים וסבוכים של מסורבות גט ועגונות, ומתמודדת עם תיקים של אלימות במשפחה, בעלים שברחו לחו"ל, בעיות סבוכות של משמורת וכו'.
עו"ד שרון עוסקת בהדרכת זוגות לקראת נישואין וערכה סדנאות לזוגות נשואים.
עו"ד שרון בעלת ניסיון רב בניהול תיקי גירושין מהמגזר החרדי, הדתי, והחילוני לכל גווניו. |
ע"פ החוק במדינת ישראל, (חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג 1953)ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים. סעיף 2 לחוק קובע כי נישואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל על פי דין תורה.
שני הסעיפים הראשונים של החוק קובעים באופן חד משמעי כי לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית ובלעדית לדון בענייני גירושין ונישואין של יהודים. וכן, רק נישואין שנערכו בישראל ע"פ דין תורה יהיו נישואין מוכרים.
משמעות הדברים היא שכל זוג הרשום במשרד הפנים כנשוי יהיה חייב לפנות לבית הדין ע"מ להתגרש. משמעות הסעיף השני היא שנישואין אזרחיים או נישואין רפורמים או קונסרבטיביים שנערכו בארץ לא יוכרו ע"י משרד הפנים.
השאלת השאלה מה קורה עם זוג יהודים שנשאו בחו"ל בנישואים אזרחיים או רפורמים, האם משרד הפנים יכיר בנישואין? לשאלה זו התשובה חיובית. משרד הפנים יהיה חייב להכיר בסטטוס שמוכר במדינה אחרת. לכן זוג עולים שבאו לארץ כנשואים, עם תעודת נישואין מוכרת מהמדינה ממנה עלו: משרד הפנים לא יחטט בציציותיהם, וירשום אותם כנשואים. השאלה הקשה יותר תהיה מה יקרה אם זוג זה ירצה להתגרש בישראל ביום מן הימים: לאיזו ערכאה תהיה סמכות לדון בגירושין? מצד אחד ההגיון אומר שאם הם לא נשאו כדת משה וישראל, הרי שלבית הדין הרבני לא תהיה סמכות והסמכות תהיה לבית המשפט למשפחה, אולם כאן נחזור ללשון החוק: "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיה בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים" כלומר: בכל מקרה: זוג יהודי הרשום כנשוי ורוצה להתגרש יהיה חייב לעבור בבית הדין הרבני, ולא משנה באיזה אופן התחתן. בית הדין יבדוק כל מקרה לגופו, ויחליט אם יש צורך בגט, או יכריז על בני הזוג כפנויים.
במקרים אלה בית הדין הרבני מפעיל שיקול דעת. פעמים רבות בית הדין יפסוק כי יש מקום לבצע "גט לחומרא" גם כאשר הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים. במקרים מעיין אלה מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד או טו"ר המומחה בהלכות אישות.
ע"פ מקרים שהובאו בפסיקה, בני זוג שנשאו נישואין אזרחיים במדינה בה לא היה אפשרות להתחתן כדת משה וישראל כגון ברית המועצות לשעבר, בית הדין הרבני פסק להתגרש בגט לחומרא, שכן הם התכוונו להיות נשואים. אולם כאשר זוג התחתן בכוונה בנישואין שלא כדת משה וישראל, אלא בנוסח רפורמי, בית הדין לא הכיר בנישואין, והכריז על הזוג כפנויים.
סמכות שיפוט מקבילה:
על פי סעיפים 3, ו9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, בנושאים הקשורים לגירושין כגון משמורת קטינים, חינוך, הסדרי ראיה, מזונות אישה, מזונות קטינים ורכוש, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה מלבד שלשה חריגים: 1.כאשר בתביעת הגירושין נכרכה תביעה לייתר הנושאים, 2. הצדדים הסכימו לדון בנושאים אלה בבית הדין הרבני. 3. אשה יכולה לתבוע מזונות אישה בבית הדין הרבני גם אם לא כרכה את תביעתה בתביעת הגירושין.
מרוץ סמכויות:
שאלה מרכזית שנשאלת במלך הליך הגירושין היא היכן כדאי לתבוע: בבית משפט למשפחה או בבית דין רבני, והשאלה השניה הבוערת היא אם אחד מהצדדים תבע בבית משפט והצד השני תבע בבד"ר, לאיזו ערכאה תהיה סמכות שיפוט? התשובה לשאלה הראשונה מורכבת, ותלויה בכל מקרה לגופו.
כאן כדאי לדעת כיצד בית הדין הרבני פוסק, לפי איזה עקרונות, ומהם הקווים המנחים אותו. במקרים רבים בית הדין הרבני מחוייב לפסוק ע"פ החוק, אולם באופן מעשי בית הדין הרבני ייתן לחוק אינטרפטציה שונה מזו של בית המשפט למשפחה.
התשובה לשאלה השניה פשוטה יותר: הסמכות לדון בכל הנושאים תהיה לערכאה אליה הוגשה התביעה קודם. הליך זה נקרא בלשון העם "מירוץ הסמכויות". הדברים שנכתבו לעיל, נכונים לכל הנושאים מלבד מזונות ילדים. גם אם הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני שנכרכה בה תביעה למזונות קטינים, הרי שכל עוד בית הדין הרבני לא דן בעניין: הדלת פתוחה לקטינים לתבוע בבית המשפט למשפחה.
מורדת:
מורדת היא אשה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. הסמכות לפסוק אם אשה מורדת היא סמכות ייחודית לבית הדין הרבני. ההלכה מחלקת בין שני סוגים של מורדת: מורדת "מאיס עלי": כלומר מורדת המסרבת לחיות עם בעלה כי היא נגעלת ממנו ומואסת בו. אישה הבאה לבית הדין הרבני בטענה כי אינה מסוגלת לחיות עם בעלה כי היא מואסת בו: בית הדין לא יכפה עליה לחזור לחיות חיי אישות עם בעלה. המורדת השניה היא מורדת מסוג "בעינא ליה, ומצערנא ליה" היינו: מורדת שאוהבת את בעלה, ורוצה לחיות איתו, אבל רוצה לצערו ומונעת ממנו יחסי אישות כסנקצייה, או כאמצעי לקבלת דברים אחרים.
על פי ההלכה מורדת מפסידה שלשה דברים עיקריים: כתובה, מזונות אישה, ומתנותיה חוזרות. הלכות מורדת הן הלכות קשות ומורכבות ותלויות בפירטי דינים המופיעים בספרות הפוסקים. לכן אם אשה חוששת שבית הדין יכריז עליה מורדת, מומלץ לפנות לטוען רבני או עורך דין המכיר את הפסיקה ההלכתית בנושא.